בלק

פרשת השבוע היא פרשת "בלק". הסיפור שלה נראה כאילו לקוח מאגדת עם: יש בו מלכים, מכשף ואתון שמדברת…

רקע על הפרשה ועוד קצת

בלק, מלך מואב, דואג מכך שבני ישראל מנצחים את כל העמים מסביבו. הוא מבין שהמלחמה היא לא רק על הארץ, על השטח, אלא היא גם על דרך החיים – בני ישראל עברו במסע שלהם במדבר דרך רוחנית, והם משפיעים על העולם הקיים. הפחד של העמים שישבו אז בארץ לא היה רק מתבוסה פיזית, אלא מתחוללת כאן גם מלחמה מוסרית.

בלק מזמין את בלעם, שהיה נביא גדול וידע לעשות כשפים (שזה ההיפך מניסים) – לקלל את בני ישראל. בלעם יודע שהדבר לא אפשרי, אבל מנסה בכל זאת, אחרי שבלק מרעיף עליו תשבחות ואומר לו כמה הוא חזק וגדול. הוא מנסה ולא מצליח, כל קללה הופכת לברכה.

בני ישראל מוגנים מפני קללות (השמירה הכי טובה נגד קללות, עין הרע, זו שלמות פנימית, חיבור עמוק לעצמך שמוביל בדרך כלל גם לקבלת עזרה מלמעלה). בלעם אומר למלך שאי אפשר לקלל את בני ישראל, אבל רגע לפני שהוא הולך, הוא מספר למלך שאפשר לנצח בדרך אחרת, דרך רוחנית: אם הם יחטאו והאיחוד שקיים בתוכם לא יתקיים, הם ייחלשו וניתן יהיה לנצח אותם. הוא מציע למלך לשלוח את נשות העם לשדות על מנת לפתות את בני ישראל.

בלעם קם והולך לדרכו. בדרך עומד לפניו מלאך המוות והוא לא רואה אותו, אך האתון שלו רואה את המלאך ומנסה לזוז מהשביל. בלעם כועס עליה על כך מאוד ומכה אותה נמרצות, ואז בתגובה פותחת האתון את פיה ומדברת עם בלעם.

ההבדל הדק בין טוב ורע

בלעם הוא נביא גדול, ומסופר שהוא ומשה נמצאים כמעט באותה רמה של נבואה, אבל בלעם בחר בדרך של הטומאה (שהיא, למעשה, דרך האטימות – אותן אותיות שורש), הוא בחר בדרך של רצון לקבל רק לעצמו ולהתחזק מכך, כלומר – לחיות על חשבון אחרים

משה, לעומת זאת, בחר ברוחניות, בהנהגה למען הכלל. הוא מוציא את בני ישראל ממצרים (מלשון מיצרים) – היציאה ממצרים מסמלת בעצם יציאה מדרך לא נכונה, של שעבוד ועבדות. משה מוביל את בני ישראל לארץ ישראל, שמסמלת חופש בחירה ומרכז רוחני.

ההבדל בין הטוב ביותר לרע ביותר הוא בבחירה. את הבחירה הנכונה והמדויקת כל אדם יודע לעצמו. בעזרת הקשבה לקצב שלו, ליכולות הספציפיות שלו. ההקשבה נעשית בעזרת הלב. הלב הוא האיבר שמקשר ומחבר בין הרגשות והדחפים ובין המחשבות והאמונות.

הכוח של עם ישראל אל מול הרוע

בלעם לא מצליח לקלל את בני ישראל, לא בגלל שהוא לא יודע איך, אלא בזכות היותם בנתיב רוחני מסוים, בזכות היכולת שלהם להתאפק מול כוחות האגו השליליים של עצמם. הם קיבלו על עצמם את התורה, שעוזרת להם לשים גבולות ומסגרות על חייהם.
גם אנחנו כיום יכולים לשים על עצמנו מגבלות של התנהגות נכונה, גבולות שיעזרו לנו לחיות בצורה טובה ויגנו עלינו מפני צרות, גבולות שיאפשרו לנו לבחור נכון.

על מנת להגיע לחופש בחירה ולתחושה שברגע הבחירה כל האפשרויות פתוחות, צריך להיות בתקשורת טובה עם הפנימיות כל הזמן. בכל רגע נתון שבו עושים חשבון נפש, אנחנו רוצים להרגיש שלמות: קבלה של הרגשות שלנו, שלמות עם האמונות וגם עם ההתנהגות כלפי חוץ.

האחדות הפנימית מאפשרת חופש בחירה.

האתון של בלעם

האתון מסמלת את חוסר ההקשבה. בלעם כל כך מרוכז בעצמו ובצרכים שלו, שהחושים שלו נעשים קהים: הוא לא רואה ולא שומע, האתון "מאותתת" לו שוב ושוב שיעצור, אבל הוא בשלו – דוחף אותה ומרביץ לה.

האתון הולכת עם בלעם כבר הרבה זמן – היא האתון שלו, חלק ממנו – בדרך כלל היא ממלאת את התפקיד שלה בצורה הטובה ביותר. בלעם הוא לא אדם מהיישוב, הוא אדם עם יכולות, אך מכיוון שהוא עושה בחירות לא נכונות הוא נעשה אטום.

זה יכול לקרות לכל אחד. כדאי גם לנו בחיי היומיום שלנו לבחור כל הזמן בדרך הנכונה, של הקפדה על הפרטים הקטנים, של אחדות והקשבה לסביבה. גם לנו קורה לפעמים, שאנו מתייחסים אל סובבנו כמו בלעם אל אתונו, למשל, כשחבר או אדם קרוב עוזר לנו ותומך בנו תמיד, ואז פעם אחת הוא לא נמצא שם בשבילנו, לא יכול לבוא לעזור, ומייד אנחנו כועסים, נעלבים או מרגישים לא אהובים, וגם מטיחים בו האשמות.

גם מרע יכול לצאת טוב

בלק מלך מואב הוא "סבא גדול" של רות המואביה. רות התחתנה עם בועז ומהם נולד דוד המלך. והרי אומרים שמדוד יגיע המשיח, כך – גם מדבר רע יכול לצאת דבר טוב, ואף פעם אי אפשר לדעת מהי התכנית הגדולה, מה יקרה בהמשך. צריך פשוט לחיות בצורה הטובה ביותר והראויה ביותר – עכשיו.

שבת שלום