top of page

בראשית

קצת רקע

הפרשה מרגשת מאוד. הסיפור הוא על בריאת העולם ובריאת האדם וגם על חטא האדם הראשון. ברמת הפשט, הסיפור מוכר: בכל יום ברא אלוהים אנרגיה אחרת של חומר: גבולות של שמיים וארץ, מאורות, צמחייה, חיות, וכמובן את האדם. חז"ל מספרים שלפני שנברא האדם, המלאכים ניסו לשכנע את אלוהים שזה לא ילך, שהאדם יחטא ולא יצליח. המלאכים הם אנרגיה גבוהה של ידע. לכל אחד מהם יש תפקיד. למלאכים אין, למשל, את היכולת להשתנות ולשנות, ולעומת זאת, האדם נברא ב"צלמו ובדמותו", כך שיש לו את הכוח לשנות את המציאות ולהשפיע. ברמת הנסתר, יש בפרשה הרבה חוקים אנרגטיים שאפשר ללמוד מהם: איך ליצור ולזמן דברים לחיים שלנו, כוח האיפוק, כל הנושא של לקיחת אחריות, הכוח של הדיבור, של המילים. הזמן של קריאת הפרשה הוא סוף חגי תשרי, והיא מחברת אותנו אל עולם החומר, אל העשייה, אחרי שחגי תשרי חיברו אותנו לעולם הרוח.


הזמנה לפעולה

אנחנו מבינים שצריך להתחיל לעשות, להתחיל ליצור את החיים שלנו. לא סתם נהוג לומר: "אחרי החגים…". מי שמנסה להתחיל ולעשות לפני כן, בדרך כלל לא מצליח, כי ברמה האנרגטית זה לא הזמן (כן נכון לתכנן ולהעלות רעיונות חדשים, אבל לא לעשות בפועל).

העולם נברא במילים, וגם אנחנו, חשוב שנקפיד, תמיד, אבל במיוחד עכשיו – לדבר נכון: להגיד את מה שצריך ולא להגיד את מה שלא צריך.


כוח האיפוק

חז"ל מספרים שאם האדם הראשון וחוה היו מתאפקים ולא אוכלים מעץ הדעת עוד שלוש שעות, הם היו מקבלים אישור לאכול מהעץ ואז העולם היה עולה בדרגה הרוחנית ולא יורד. (שוב עניין התזמון). אנחנו יכולים ללמוד על הצורך באיפוק. כשמתאפקים, מאמנים את הגוף ואת הנפש להתמודד ולצמוח.

למשל: כשיושבים מול ארוחה טובה, כדאי לחכות כמה דקות ורק אז להתחיל לאכול, או – כשרוצים מאוד לקנות משהו, כדאי לחכות כמה ימים ורק אז לקנות אותו. כל אחד לפי דרגתו ויכולתו.


לקחת אחריות

אדם וחוה לא לוקחים אחריות על האכילה מעץ הדעת. אדם מאשים את חוה וחוה מאשימה את הנחש. השם נחש הוא מלשון ניחוש. הוא בא לבלבל, הוא מסמל את היצר הרע. כשרובנו עושים טעות, הצורך הראשוני הוא להתחמק מאחריות ולנסות להרחיק את הבעיה, אבל הצמיחה וההתפתחות שלנו מגיעות מהיכולת לקחת אחריות, להבין מה עשינו לא בסדר, מה אפשר לתקן, לא מתוך אשמה אלא מתוך קבלה – קבלה של ה"עצמי". הדבר הראשון שתינוק צריך ללמוד בשנה הראשונה של החיים זה שהוא בסדר! שהעובדה שהוא נולד, הופכת אותו אוטומטית ל"בסדר", למישהו חשוב. אני מאמינה שבכל אחד מאתנו מהדהדת השאלה: למה אני כאן? למה נולדתי… ? המהות שלנו היא לחפש, להבין ולקבל. ללמוד לאהוב את עצמנו כדי שנוכל ליהנות מהחיים, ולממש את הפוטנציאל הגבוה שחבוי בנו.

אדם שנולד בפרשה – יתמודד עם שאלות על מהותו של העולם, לעיתים יתקל במצבים שמחייבים התמודדות של פירוק ויצירה מחדש, על מנת ללמוד כיצד ל 'זמן' וליצור עולמות בקלות.

bottom of page