בשלח

רקע

השבוע בפרשה: קריעת ים סוף, בני ישראל יצאו ממצריים לכיוון המדבר, פרעה והצבא שלו רודפים אחריהם, מסופר על בהלה גדולה ותחושה של חוסר אונים. בני ישראל חושבים שהם יגיעו אל הים והוא פשוט יפתח אליהם מעצמו – הם עדיין חושבים כמו עבדים – כמו אנשים שמחכים שמישהו אחר יעשה בשבילם, יטפל בהם. אבל הבורא אומר למשה: למה אתה צועק אלי, תתחילו להיכנס אל הים ואז הוא יפתח.. "ויאמר יהוה אל משה: מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל ויסעו, אתה הרם את מטך ונטה את ידך אל הים ובקעהו.." ( שמות פרק י"ד פסוקים ט"ו ט"ז )

לא צריך לחכות, צריך לעשות

המדרש מספר שנחשון בן עמי נדב קפץ למים ואז הים נבקע. הסיפור הזה חקוק לי כול השנה בזיכרון ואני מרבה לתת אותו כדוגמא למצב שבו לא צריך לחכות להזדמנות שתגיע, ( שהים יפתח ) צריך להאמין ולקפוץ למים, הדבר שרצינו יקרה. למשל לא צריך לחכות שתגיע עבודה, צריך לעבוד, לפעמים בכל עבודה, בהתנדבות, במעט, לא חשוב, העיקר לעשות משהו, לא צריך לחכות לזוגיות, צריך לחיות כאילו היא כבר כאן. לטפח את מערכת היחסים שלנו עם החברים, עם עצמנו וגם הזוגיות תגיע. לאחר הנס העצום הזה בני ישראל ומשה שרים את שירת הים, שהיא שירת הודיה ותודה.

לא פשוט לשנות אמונות

מיד אחרי הנס הגדול של חציית ים סוף, נכנס הספק, כשלבני ישראל נדמה שנגמר להם האוכל ונהיה להם קצת יותר קשה הם מאבדים את האמונה ומתלוננים, הם חוזרים לחשיבה צרה, מתגעגעים ל"סיר הבשר" לנוחות לעבדות. " ויאמרו אליהם בני ישראל מי -ייתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר, באכלנו לחם.." ( שמות, פרק ט"ו פסוק ג' ) אין להם סבלנות, רגע קשה אחד מחזיר אותם מיד לחשיבה הישנה, הקודמת.

גם לנו במציאות של היום, קשה לעשות שינוי, קשה לשנות אמונות אבל אם לא נשנה את האמונה, אם לא נשכיל לוותר על תחושת השעבוד, לא נחייה את החיים בצורה מלאה, העבדות של היום עשויה להיות לכסף, להצלחה, לרכוש ועוד הרבה דברים אחרים.

מלחמה פנימית וחיצונית

תוך כדי המסע אנחנו לומדים להכיר גם את העמלק, שמנסה להילחם בעם ישראל. מסופר על הניצחון של העם, בזכות החיבור בין יהושוע בין נון שמנהל את המלחמה בעולם הפיזי ומשה שמנהל את המלחמה בעולם הרוחני. במהלך כול המסע במדבר – וגם אחריו – עמלק ינסה להילחם בעם ישראל, בעיקר באילו שהולכים אחרונים, הם לא מגיעים מלפנים ונלחמים פנים אל פנים, אלא מזדנבים מאחור ומנסים לגנוב ולהרוג דווקא את החלשים.

ברמה הרוחנית עמלק מסמל את הספק, הספקות שעולים , המחשבות הרעות:: " אולי אני לא יכול, אולי לא בחרתי נכון.."

האחרונים מסמלים את החלק החלש בתוכנו, את חוסר הביטחון את תחושת חוסר הערך.

השבוע זה הזמן להילחם בעמלק החיצוני ו הפנימי: להילחם בכל מי שמרפה את ידנו, להילחם בספק, בקושי להאמין שהמצב יכול להשתנות.

הקשר לט"ו בשבט

ט"ו בשבט שחל ממש בהמשך השבוע, הוא זמן מצוין לנטוע משאלות, זמן לבקש בקשות שקשורות לזוגיות, ליחסים, ולרעיונות חדשים שאנחנו רוצים שיניבו פירות.

פרשת בשלח, נקראת תמיד, בקרבתו של חג האילנות. בעזרתה אנחנו לומדים איך לשמור על המשאלות שלנו, על השתיל שלנו על מנת שנצליח לשמור על ה"שתילים" על המשאלות שלנו.

חשוב שנזכור:

• שזו אחריות שלנו לשמור על האמונה שמה שנטענו ימשיך ויגדל.

•  שחשיבה עצמאית, שונה ממחשבה של עבד וחשוב לטפח אותה.

• לחשוב מחשבות חיוביות, לא לאפשר לספק להיכנס, גם לא בדלת האחורית.

• לשלב ולאזן בין הכוחות הארציים: האסרטיביות, ההתמדה, היכולת הביצועית ובין החזון הרוחני, סלילת הדרך בדמיון, היכולת לחלום.

כל אילו יעניקו לשתיל הקטן את התנאים לגדול ולהניב פירות. פירות כמובן הם התוצאות: כסף, זוגיות, עבודה, מימוש של רעיון.

חג שמח ושבת שלום