האזינו

רקע

הפרשה היא חלק מארבעת הפרשות האחרונות של השנה: ניצבים וילך האזינו וזאת הברכה. את הפרשה קוראים תמיד מיד אחרי ראש השנה והיא כתובה במבנה של שירה, ראש השנה נחשב על פי המסורת ליום בריאת האדם ומסמל גם אצלנו לידה מחדש של עצמנו,
לכל אדם יש עכשיו ההזדמנות ליצור את עצמו מחדש, לקבל הזדמנות נוספת ולהתחיל מהתחלה.

מיד אחרי ההתחלה

הפרשה מתחילה במשפט: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה" (דברים פרק לב א' )משפט שאם נקרא אותו באופן רגיל הוא ישמע קצת מוזר, איך אפשר להאזין למשהו שעדיין לא נאמר.

בחיי היומיום קודם מישהו אומר משהו ואז מקשיבים. אבל החוקיים הרוחניים מספרים סיפור קצת שונה: קודם כל צריך להיות קשובים, להיות קשוב זה מצב רוחני ולאו דווקא מצב פיזי, הפרשה נאמרת בצורה של שירה מפיו של משה ומתארת מצב של סדר ושלמות, זו מעין הסתכלות מלמעלה על מה שהיה ועל מה שיהיה. לשירה יש נגיעה בחיי הרוח.

בין ראש השנה ליום כיפור מומלץ להסתכל מלמעלה על החיים לכוון ולדייק אותם .

בתוך שם הפרשה אפשר לשמוע גם את המילה איזון ובאמת הפרשה מזמינה אותנו לאזן בין שני החלקים: החלק הרוחני והחלק החומרי.
הרבה אנשים מתייגים את עצמם כאנשים חומריים או כאנשים רוחניים, אבל במציאות אנחנו גם וגם: גם חומריים וגם רוחניים.
הפרשה באה לחזק אותנו ולעזור לנו להיזכר ולהתקרב בחזרה לכוחות שלנו, לתמצית האמיתית שלנו.

מסתיימת תקופה

בכל הפרשות האחרונות מתחילת ספר דברים, נחשפנו לנאום שמשה נושא לפני כל העם. במהלכו, הוא דיבר על דברים רבים ותאר להם מה היה ומה עומד להיות. עכשיו הוא מסכם: זה הזמן שבו הוא נפרד סופית מהעם, רגע לפני הכניסה לארץ ישראל.
ההסתלקות של משה מסמלת סיום של תקופה והתחלה של תקופה חדשה.
הכניסה לארץ ישראל מסמלת את הכניסה לשנה החדשה למקום שכרגע הוא מאוזן.

לידה מחדש

אחרי חשבון הנפש של חודש אלול ואחרי שבימים של החג חיזקנו את ההכרה בדברים הטובים שקיימים בחיים שלנו והגענו לשמחה ולשלמות, בימים שבין ראש השנה ליום כיפור

אנחנו נמצאים במצב רוחני של ״לידה מחדש״ , אנחנו כבר אחרי ההתחלה ומשתוקקים להכין את עצמנו לדברים החדשים שיגיעו, אבל בדיוק כמו שתינוק חדש נולד ולוקח לו זמן להסתגל לגוף: הוא ישן הרבה, מתנתק לעיתים קרובות ולוקח זמן עד שהוא "יוצא מהבועה" שלו ומגיב לסביבה. ככה גם אנחנו: מתחילים עכשיו להתרגל למצב החדש. גם אם מרגישים קצת עייפות ובלבול, זה נורמאלי. חשוב לקחת את הזמן, לקבל את קוצר הרוח (אם מתעורר כזה) בהבנה. אפשר לתרגל נשימות או רק לשבת ולהרפות, מומלץ להיות פחות אקטיביים מהרגיל.