ואתחנן
את פרשת "ואתחנן" קוראים תמיד בשבת שאחרי ט' באב. זו אחת הפרשות החשובות של השנה, אחרי השבועות הלא פשוטים של "בין המצרים" והזיכרון של החורבן בט' באב, השבת הזו היא הראשונה בין שבע השבתות שמסתיימות בראש השנה, שבו מוכרע הגורל של כל השנה שאחריו.
פרשת ואתחנן מתחילה בתפילתו של משה אל ה' שיאפשר לו להיכנס לארץ, וממשיכה בהמשך דבריו של משה אל העם: הוא מזכיר שוב עשרת הדיברות ואת קריאת "שמע ישראל".
התפילה
משה מתפלל אל ה' שימתיק את הגזרה: שיתיר לו להיכנס לארץ ישראל. לתפילה יש כוח עצום, וה' משיב לו: "רב לך, אל תוסיף דבר אלי עוד בדבר הזה" (דברים ג', פסוק כ"ו). פירוש הדבר: אל תמשיך, פן אאלץ להיענות לבקשתך.
לאדם יש בחירה ויכולת לשנות את מציאות חייו, אבל לא תמיד הוא מסוגל לראות את התמונה הכוללת, את התמונה הגדולה. לפעמים יש מצבים שאנחנו מבקשים לעצמנו משהו: זו יכולה להיות זוגיות, או פרנסה, עבודה חדשה או ניצחון – כל דבר שאליו אנחנו משתוקקים. מפאת היכולת המצומצמת שלנו לראות רק את מה שנמצא לפנינו, אנחנו עלולים לפספס את המהות. בדומה לראייה של ילד, שהיא קצת יותר מצומצמת מהראייה שקיימת אצל הוריו.
ניתן להבין מחילופי הדברים בין משה לה' שאם משה היה ממשיך להתפלל עוד תפילה אחת, בקשתו הייתה נענית. אבל "בתכנית הגדולה", בהסתכלות רחבה יותר, רוחנית, ההיענות לא תהיה נכונה.
חשוב ללמוד את הלקח הזה. בראיית העולם המצומצמת שלנו, מהמקום שבו אנחנו נמצאים, קשה להבין את רצף החיים, את הסיבה שבגינה מתרחשים בחיים שלנו אירועים ואנחנו נתקלים לעיתים במצבים מתסכלים. בהתבוננות לאחור, כשמתגברים על משבר, פעמים רבות מתגלה תמונה מופלאה ומדויקת, שבדרך כלל מצביעה על כך שאותו אירוע עזר מאוד ללמידה ולהתפתחות שלנו – וזו, לדעתי, תכלית החיים. אנחנו כאן "בשירות הנשמה", בשירות ההתפתחות הרוחנית שלנו, והשבוע מומלץ יותר מתמיד לזכור את זה.
נחמה והתרככות
אחרי תקופה לא פשוטה, תקופת "בין המצרים" – תקופה שבה העולם היה חשוף ועניינים שהיו נסתרים התגלו ויצאו אל האור, תקופה שבה הרגשנו וחווינו רגשות כמו: פחד וחשש, ספק ומתח, והתמודדנו עם מצבים שבהם הינו צריכים לבחור בין טוב לרע, בין דין לחסד -
עכשיו הזמן להתרכך, לנחם, להתחבר לעצמנו. הפסוק: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" מצטרף אל הפסוק שמופיע בפרשה מיד אחריו: "ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" (דברים ו', פסוקים ד'-ה').
שני הפסוקים מזמינים אותנו להתכנס פנימה לחיבור העמוק ביותר שקיים בין החלק הרוחני לחלק החומרי בתוכנו. להתחבר אל האנשים קרובים אלינו ביותר וגם אל הרחוקים.
קיימת אחדות אמיתית ועמוקה בעולם, קיימת תכנית אחת משותפת. כל דבר שאחד עושה קשור גם לאחרים, כל בחירה משפיעה גם על הסביבה.
הזדמנות לשינוי מהותי
הדרך למצוא את החיבור העמוק בין האדם, הסביבה ובורא עולם (היקום, הטבע, הבריאה) היא דרך האהבה והנחמה.
הידיעה שהכול בסדר, שמה שקורה צריך לקרות, שיש תכנית גדולה ומאורגנת ושהתפקיד שלנו הוא להקשיב ללב שלנו, למצוא את הקצב הנכון ולהיות מחוברים לרצונות שלנו. הידיעה הזו מרגיעה ומשחררת.
עכשיו זה הזמן לפתוח את הלב, להגיד מילים טובות, לחבק ולנחם. בשבועות הקרובים נרחיב את התודעה, נבקש סליחה, נבדוק ונבקר את השנה שחלפה ונזמין לחיים שלנו אושר ושמחה לשנה החדשה, אבל השבוע, רגע לפני שמתחילים, כדאי לקחת רגע את הזמן ולהכין את המרחב הפנימי, להרחיב את הלב.
שבת שלום