חוקת

רקע

פרשת חקת היא פרשה עמוסה, הפרשה מתחילה בסיפור על דיני טהרת המת בעזרת אפר של פרה אדומה. שני האחים של משה: אהרון ומרים מתים ואיתם נעלמים גם הבאר וענני הכבוד שליוו את העם בזמן שהותו במדבר. הבאר שסיפקה מים ללא הגבלה ליוותה אותם בזכותה של מרים וכשמרים הולכת לעולמה נעלמת הבאר.
העם מתלונן בפני משה שאין להם מים לשתות, משה ואהרון הולכים להתייעץ וה' מנחה אותם להוציא מים מהסלע. הדרך שבה הם מוציאים את המים מהסלע שונה כנראה מהדרך שבה נאמר להם ושניהם מקבלים מיד עונש מה': במדבר פרק כ',  פס' י"א-י"ב : " וירם משה את ידו
ויך את הסלע במטהו פעמיים.. ויאמר ה' אל משה ואהרון: יען לא האמנתם בי … לכן לא
תביאו את הקהל הזה אל הארץ.." .

משה אהרון ואליעזר בנו של אהרון עולים על הר בגבול אדום ורק אליעזר ומשה יורדים מההר. אהרון מת וענני הכבוד שליוו ושמרו על העם (בזכותו של אהרון) בדרכו במדבר מסתלקים, בעקבות הסתלקותם העם נאלץ להילחם בכנענים ובשאר צרות שמאיימות עליהם.
הפרשה מסתיימת כשבני ישראל חונים בערבות מואב מעבר לירדן על יד יריחו.

לכל דבר שאנחנו עושים יש מחיר

משה מתבקש לדבר אל הסלע והוא מכה את הסלע על מנת להוציא ממנו מים, (יש שאומרים שדברים נוספים במעמד נעשו בדרך לא מדויקת מספיק על ידי משה ואהרון) התוצאה של חוסר הדיוק מגיעה מיד. העונש קשה שניהם עתידים למות לפני הכניסה לארץ כנען. אהרון נפתר מיד, עוד בפרשה הזאת ומשה (שאין לו תחליף) עתיד להיפרד מהעם רגע לפני סיום המסע.
אנחנו מבינים שבעולם לכל דבר שאנחנו אומרים או עושים יש השלכה על המציאות. ככל שהדרגה הרוחנית של האדם גבוהה יותר כך התוצאה גלויה יותר.
חוסר דיוק בהתנהלות מייצר תוצאות פחות טובות.
ההבנה הזאת יכולה וצריכה לשמח אותנו מכיוון שיש ביכולתנו לשלוט על ההתנהלות שלנו, ככל שנהיה מדויקים יותר: נתכנן את דרכנו, נחשוב מעבר לחיי היומיום הצרים, נלמד לשים את תשומת הלב שלנו על החלק הרוחני ועל הקשר שלו למציאות כך נוכל לייצר לנו מציאות טובה יותר.

הפרה האדומה

סיפור הפרה האדומה הוא מורכב וקשה מאוד להבנה, מה שאנחנו יכולים להוציא ממנו ברובד פשוט יחסית זה שיש חוקים שהם מעל השכל, לפעמים שני קצוות של דבר מסוים מתקנים אחד את השני. דווקא הטמא: האפר של הפרה יכול לטהר .דווקא הדין (הגבול) יכול להביא חסד (נתינה) הפרה האדומה והדם שלה מסמלים את יסוד הדין, הטיהור של המתים מסמל את יסוד החסד. המת במקרה הזה לא חייב להיות מת פיזי, יש מצבים בחיים שאין בהם חיים: מצבים שאין בהם שמחה, שאין בהם אהבה, יכולים להיחשב כמתים.
יסוד הדין מסמל בחיי היומיום את הגבולות, את החוקים שעוזרים לעשות סדר בעולם.
יסוד החסד, מסמל נתינה וחופש את היכולת להכיל ולתת אהבה.
אם נקביל את הדבר לחינוך ילדים נגלה שהדבר פשוט להבנה: ילד שחי ללא סדר וגבולות הוא ילד לא שמח שאין לו תחושת ביטחון ואילו ילד שחי בתוך מסגרת, שיש בה גבולות וחוקים, תחושת ההגנה שלו מתחזקת והוא חופשי להתפתח בדרכו.

התקופה של קריאת הפרשה היא תקופת הקיץ, החום הולך וגובר, מרגישים את העומס. אנחנו לומדים מהפרשה להתלונן פחות ולמצוא פתרונות. להקפיד על דרך חיים הוגנת ועד כמה שניתן מדויקת. יש לנו בחירה גם כשקשה לפעמים למצוא אותה.

שבת שלום