עקב
רקע
פרשה זו היא המשך ישיר של הפרשות שלפניה. משה נואם לפני בני ישראל: דמיינו עם שלם, מיליוני אנשים, עומדים ומקשיבים לאיש אחד, למנהיג שלהם, והוא בנאום החשוב ביותר, רגע לפני שהוא עוזב, מדריך אותם – בהתחלה הוא מוכיח אותם (בפרשות הקודמות), ועכשיו בפרשה הזו הוא מחזק: "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם, ושמר ה' אלוהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך".
הדרך להגיע לשפע רוחני וחומרי היא שמירה על דיוק פנימי.
משה מזכיר לעם את הצורך לנהל שגרה נכונה, שגרה שיש בה חוקים ומוסר, שגרה של דיוק ושל חופש בחירה, שגרה של התנהלות מתוך אמונה וחיבור פנימי ולא מתוך פחד, ובעקבות השמירה על השגרה – הוא אומר – ייכנס שפע לחייהם. (ולחיינו)
לחיות מתוך אמונה ולא מתוך פחד
משה מעודד ומחזק את העם הוא מזכיר להם את כל מה שקרה בדרך ממצרים לארץ ישראל: להליכה ממצרים לארץ ישראל יש ממד חיצוני וממד פנימי. בני ישראל עברו במדבר תהליך של התבגרות, הם למדו להתמודד ולהתגבר על קשיים, הם למדו לחיות כאנשים חופשיים ולא להיות בתודעה של עבדות, הם למדו לא לפחד, למדו להשתמש באמונה כמנוף להתפתחות. משה מזכיר להם גם את הרגעים שבהם הם חטאו את הרגעים שבהם היצר התגבר והם התפתו ללכת לכיוון לא נכון (קורה לכולנו) רגעים בהם הם לא שמרו על עצמם. חטאים כמו:
חטא העגל שבו לא הייתה להם סבלנות לחכות עד שמשה יחזור עם לוחות הברית, כאשר הלוחות מסמלים את הצד הרוחני ואילו עגל הזהב מסמל את החומריות.
חטא המרגלים שבו המרגלים נבהלו מהמכשולים שעמדו בפניהם, וחזרו אל העם כשהם נתונים בפחד גדול, – רק שניים מבין שניים-עשר המרגלים דיברו מתוך אמונה וביטחון בדרך (אחד מהם, יהושוע בן-נון, יהיה המנהיג הבא אחרי משה).
בחיי היומיום שלנו, בלי קשר לאמונה הדתית, אנחנו מתמודדים עם הדילמה הזו שקשורה לפחד מול אמונה. אנחנו מכירים את האמירה : "אני מעדיף/ה להתכונן לרע, לחכות לו ואז אולי אמנע מפגיעה". אפשר כמובן לענות ולומר: "מה פתאום? צריך להאמין שיהיה טוב, צריך לחשוב מחשבות חיוביות", אבל זה לא כל כך פשוט: האם באמת אנחנו מצליחים לחיות מתוך אמונה? כל אחד יכול לבדוק את עצמו בימים הקרובים: כמה פעמים אנחנו מתנהלים כדי שלא יקרה משהו רע: שלא יכעסו עלינו, שלא יעזבו אותנו, שלא…
מהפך
בחודש האחרון, בעיקר בשבועות שלפני תשעה באב, חווינו קשיים שונים: מכשירים התקלקלו, תאונות התרחשו, פרידות קרו. ט"ו באב והימים שאחריו מביאים איתם אנרגיה חדשה, אנרגיה של שמחה וצמיחה, חלון הזדמנות להתחלות חדשות. אנחנו נמצאים עכשיו כמעט ארבעים ימים לפני ראש השנה, ראש השנה מסמל את לידת האדם, לידה מחדש של כל אחד מאתנו. למספר ארבעים יש משמעות של שינוי במובן הרחב (לא רק הפרטי). ביהדות אפשר למצוא את המספר ארבעים במקומות שונים ותמיד ניתן לראות בתקופה ובה ארבעים תקופה של התבגרות ושינוי: במשך ארבעים יום היה מבול, ארבעים יום היה משה על הר סיני לפני קבלת לוחות הברית, ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר.
כדאי לנצל את ההזדמנות ולעשות בשבועות הקרובים את השינויים הנדרשים, גם כשעולה ספק, גם אם יש חששות זה הזמן.
שבת שלום