קדושים

רקע

פרשת קדושים מגיעה מיד אחרי שבניו של הכהן הגדול מתים משום שחשבו שהם מעל כולם, שהם רוחניים יותר וראויים יותר מאחרים, פרשת קדושים מתייחסת לדרך החיים הנכונה ומראה שכולם קדושים לפני האלוהות.

בכל אחד יש ניצוץ אלוקי

הפרשת מתחילה בפסוק:"…וידבר ה' אל משה לאמור, דבר אל עדת ישראל ואמרת אליהם: קדשים תהיו, כי קדוש אני ה' אלוהיכם" (ויקרא יט' א-ב). אתם קדושים כי נבראתם בצלם אלוקים.

בכל אחד יש ניצוץ אלוקי לכל אחד יש תפקיד וכולם חשובים. הדרך להתחבר לקדושה היא על ידי ההקפדה על צורת החיים. כל מעשה שאנחנו עושים יכול וצריך להיות רוחני. כאשר אנחנו מחברים את מה שקורה לנו בחיי היומיום עם ההתפתחות הפנימית שלנו זה רוחני, גם דברים פיזיים כמו ספורט או אוכל יכולים להיות קרש קפיצה רוחני, אפשר להודות על האוכל ( לא חייבים בתפילה, כל אחד בדרך שלו) כדאי להתאפק, לשים לב למה שנכנס לפה. מצד שני, אם אדם מתייחס לשכנים שלו בזלזול, נוסע על הכביש בצורה פרועה, מדבר בסופר לקופאית בקוצר רוח, הוא יכול לקיים מצוות ולתרום תרומות, להרגיש נדיב ורוחני, אבל זו לא דרך רוחנית.

מה ניתן ללמוד משתי הפרשות

בשתי הפרשות אנחנו לומדים שכדי לממש את הניצוץ האלוקי בתוכנו, כדי לממש את היעוד שלנו בחיים חשוב שנאמץ השקפת עולם הוליסטית, שנתייחס לחיים כאל מקשה אחת: נקפיד לחיות טוב, ולחיות זה לא רק לנשום, אלא באמת ליהנות מהחיים, להצליח במה שאנחנו עושים, ליהנות מהחיים החומריים, לחזק את המשפחתיות וכד..

ומצד שני נשים לב שאנחנו  אנשים טובים: שאנחנו מתייחסים לשכנים לסובבים אותנו בכבוד, שאנחנו מכבדים מבוגרים  ואנשים עם לקויות בצורה ראויה.

גולת הכותרת הוא הפתגם 'ואהבת לרעך כמוך'

כאשר מבינים שקיימת אחדות בעולם, שאנחנו חלקים שונים של אותו הפאזל אז מבינים באמת שהכל קשור ואין מקריות, לא ״במקרה״ קורים לנו דברים, לא ״במקרה״ אנחנו פוגשים אנשים שונים. כשאנחנו מתקנים ומקפידים על עצמנו אנחנו משפיעים על כל העולם.

שבת שלום